מראשית המאה ה-19 עקב הגידול באוכלוסיית העולם והתיעוש ההולך וגדל של מדינות המערב גבר הצורך למצוא מקורות חדשים לאספקת חנקן לקרקע החקלאית בצורה של דשנים. בתחילה נפתרה הבעיה בעזרת גילוי של מינרלים חנקתיים בצ'ילה (בעיקר NaNO3). המסחר במלחת צ'ילה הלך וגדל במהירות החל מ-1830. כבר בתחילת המאה ה-20 היה ברור, כי לא ניתן יהיה לספק באמצעות מינרל טבעי זה את כל תצרוכת תרכובות החנקן של העולם המודרני הדרושה הן למטרות חקלאיות, כדי לספק מזון לאוכלוסייה ההולכת וגדלה בקצב אדיר, והן לצורכי התעשייה המתפתחת בצעדי ענק.
כתבות אחרונות
"צלול" לרשות המים: אם הרצליה תחובר לשפד"ן לפני הרחבתו, כל הביוב יזרום לים
עיריית הרצליה רוצה להתחבר לשפד"ן במטרה לבנות על קרקע מכון טיהור השפכים שלה שכונה חדשה. "צלול" פנתה לרשות המים בדרישה למנוע את החיבור עד להשלמת
"צלול" למנהל רשות המים: דרושה התערבות מיידית לטיפול בהזרמות הביוב והקולחים לנחלים
חורף 2019, ברוב נחלי הארץ זורמים ביוב ושפכים כתוצאה מהעדר מאגרי קולחים, אך גם בעקבות תקלות במערכות הטיפול וההולכה."צלול" דורשת מרשות המים לפעול באופן מיידי
סדנה: "מפגש בין הנחלים והים", ביוזמת "צלול" ורט"ג
יש לשפר באופן מיידי את מערך האכיפה על מזהמי נחלים (כ-1,000 תקלות בשנה), להתחיל לפעול לשיפור איכות הקולחים, מעבר לרמת תקני ענבר, ולהוסיף תקציב (מחוץ
תרומת הניקוז העירוני לזיהום חופי צפון הארץ 2017
תרומת הניקוז העירוני לזיהום חופי צפון הארץ – עבודה הבודקת פוטנציאל זיהום חוף הים באזור מפרץ חיפה מזרימות במערכות הניקוז המגיע לים באמצעות הנקזים העירוניים חלק מהנקזים
השפד"ן הפסיק להזרים בוצה מזוהמת ומסוכנת לים התיכון
החל מפברואר 2017, ולאחר שנים רבות של הזרמה, הפסיק מפעל השפד"ן להזרים בוצת שפכים לים. הפסקת הזרמת הבוצה היא ניצחון אדיר לעמותת צלול שנאבקה שנים
ההסטוריה של המאבק לסגירת המכל
1987 חברת חיפה כימיקלים, המייצרת דשנים, מקימה במסוף הכימיקלים במפרץ חיפה מיכל לאיחסון אמוניה בנפח של 12 אלף טון. עד להקמת המכל, האמוניה יוצרה על-ידי