הגשמים שירדו באפריל היו טובים לחקלאות והרבה, הרבה פחות טובים לסביבה. הסיבה לכך – הגשם תפס את מאגרי הקולחים כשהם מלאים כמעט לחלוטין, מתוך צפייה להתחיל את עונת ההשקייה. אלא, שהגשם שירד דחה את תחילת ההשקייה וחייב הזרמה של קולחים לנחלים ולים, לאחר תחילת עונת הרחצה – תופעה שחוזרת על עצמה כמעט בכל שנה. כך למשל: מט"ש נהרייה מזרים קולחים לים באמצעות צינור, באישור הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. מט"ש עכו וכרמיאל מזרימים קולחים לנחל החילזון ומשם לנחל הנעמן ולים. במישור החוף הדרומי מט"ש יבנה ואשדוד מזרימים קולחים לנחל אבטח ומשם לחוף ניצנים שנסגר לרחצה בעקבות זרימת הקולחים. מדוע המט"שים ובעלי המאגרים לא הזרימו את הקולחים ביחד עם הגשם כדי להפחית את הזיהום ולמנוע את הפגיעה בנחלים? גם לכך יש סיבות שונות. למשל, רצונם של החקלאים לתפוס שטפונות שלא מהולים בקולחים ועוד. התוצאה – פגיעה חמורה בנחלים, בים ובציבור.
המקרה של הזרמת הקולחים של עכו וכרמיאל לחילזון זועק לשמיים, ומדגיש את אוזלת ידן של הרשויות. את קולחי עכו וכרמיאל אפשר היה להעביר למאגרי הקישון כדי שישמשו בקיץ להשקיית עמק יזרעאל, אלא שעיריית קריית אתא מתנגדת במשך שנים להעביר את צינור הקולחים בשטחה, ובכך גורמת להזרמתם לנחלים ולים. עיריית קריית אתא נחשבת לסרבנית סדרתית להעברת תשתיות של רשויות אחרות בתחומה (מתנגדת להעברת צינור ביוב של שפרעם ועיבלין למט"ש חיפה ומונעת את הפיתוח של ישובים אלה) ובכך פוגעת בסביבה, ולמרות זאת לא ננקטים נגדה צעדי אכיפה.
עמותת צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה ומרשות המים לנקוט בצעדי אכיפה כנגד מט"שים שאינם מטפלים בקולחים שלהם לאיכות שלושנית הקבועה בתקנות, וגורמים לכך שכל הזרמה משמעותה פגיעה קשה בסביבה. מרשות המים דורשת "צלול" לגרום להקמת המאגרים החסרים ולשפר את הקשוריות בין המאגרים השונים וכך למנוע את התופעה החוזרת על עצמה של זיהום נחלים וים והפגיעה הקשה בציבור שאינו יכול להנות מהים למרות שעונת הרחצה החלה.