משבר האקלים

עד לפני כשני עשורים, השיח על משבר האקלים אפיין בעיקר מדענים ומספר פוליטיקאים.  כיום, יותר ויותר אנשים, ובראשם בני נוער מכל קצות תבל, מבינים שאם הממשלות לא ישנו את שיטת יצור האנרגיה – נפט, פחם וגז, האחראיות לפליטת גזי החממה ולא יעברו לייצור אנרגיה מתחדשת, ואם אנו לא נשנה  את אורחות חיינו ואת אופן צריכת האנרגיה, הרי שאנו מצעידים את העולם, במו ידינו, לקראת אבדון.

מהו משבר האקלים?

בקרב מדענים רבים בעולם קיימת הסכמה לפיה תופעת התחממות כדור הארץ אותה אנו חווים היא לא תופעה טבעית, אלא שהיא תוצאה ישירה של  פליטת גזי החממה היוצרים "כיפה" הגורמת לעליית הטמפרטורה. מדידות שנערכו במקומות שונים בעולם מוכיחות, כי ב-120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ-1.2 מעלות צלזיוס, ואם  נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, הטמפרטורה תעלה בעוד  4-6 מעלות צלסיוס עד לסוף המאה ה-21. משמעות עליית הטמפרטורה היא לא רק אי נעימות קלה, אלא הפשרת הקרחונים בקטבים, הצפות, סערות ובצורות. שורה ארוכה של מדענים קבעו, שאם לא נשנה את אופן יצור האנרגיה ואת צריכתה בתוך כ-10 שנים, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור.

למה גורמת ההתחממות?

משבר האקלים בא לידי ביטוי בצורות שונות ומגוונות והוא משפיע אחרת על אוכלוסיות העולם. באסיה, באירופה ובארה"ב נמדדו טמפרטורות גבוהות מיוחד, שטיפסו אל מעבר ל-50 מעלות צלסיוס. באזורים אחדים בארה"ב ובהודו אירעו שיטפונות חריגים שגבו חיי אדם. תושבי אסיה ואפריקה סובלים מבצורות ממושכות, שגורמות  להגירה למדינות אחרות שאזרחיהן לא תמיד מסבירי פנים לאורחים החדשים. בחלק מהמדינות המשבר גורם לנטישת החקלאות ולהתפתחות ערי ענק אליהן נודדות משפחות החקלאים. בערים אלה אין מספיק תשתיות לקליטת התושבים החדשים. התוצאה היא עליה באלימות ובפשיעה ויצירת מתחים חברתיים ופוליטיים, שתוצאותיהם יהיו איתנו עוד שנים רבות. 

הפשרת הקרחונים ועליית מפלס מי הים מאיימת על איים קטנים באוקיאנוסים, אך גם על ערים ומדינות שלמות, שעלולות לסבול מהצפות קשות ומחדירת מי ים מלוחים למי התהום שלהן.

אם עד לאחרונה האמינו רבים, כי ההנדסה תמצא פתרונות לכל צרה, הרי שלאחרונה מחלחלת ההכרה, שיתכן מאוד שגם הטכנולוגיה המפותחת ביותר לא תוכל לאיתני הטבע.

מה אצלנו?

המזרח התיכון, ובתוכו ישראל, חווים את המשבר באופן מיוחד. בים המלח נרשמה טמפרטורה של 50 מעלות, וגם משטר הגשמים משתנה ממש לנגד עינינו. אם בעבר הורגלנו לכך שבצפון הארץ יורד עיקר הגשם, וכי ניתן להסתמך על מים אלה לשתיה ולהשקייה גם באזור המרכז, הרי שבשנים האחרונות ניכרת פחיתה משמעותית בכמות המשקעים בצפון ועליה דווקא בכמות המשקעים במרכז ובדרום. משמעות הדבר היא, ירידה בזרימת הנחלים בצפון הארץ ופגיעה בחקלאות ובתיירות. החלטת ממשלה מיוני 2018 קבעה שיש להעביר מים מותפלים מהים התיכון לכינרת ולחבר את האזורים המנותקים בצפון, כך שגם החקלאות בצפון תתבסס על התפלה. שינוי סדרי בראשית של ממש. פחיתה בכמות הגשמים תחייב את ישראל להגביר את אספקת המים לירדן ולפלשתינים ועלולה להגביר את המתיחות עם השכנות מצפון – לבנון וסוריה, ולהחזיר את המלחמות על המים.

לא רק כמות הגשם משתנה, גם עוצמתו. אנחנו חווים יותר ויותר אירועי גשם קצרים וחזקים, כשביניהם תקופות ממושכות של יובש. משמעות הדבר היא פחות חלחול למי התהום, פגיעה בעתודות המים ויותר שיטפונות, הצפות ונזקים בנפש וברכוש. יש לזכור, רוב אזור המרכז מבונה ואפשרויות החלחול הולכות ומצטמצמות בשל כיסוי הקרקע בבניינים ובכבישים. אם נוסיף לכך את תופעת אירועי הגשם הקצרים והעזים, יצרנו במו ידינו מתכון לשטפונות ולאובדן מים, שחסרים במאזן הטבעי.

מה המדינה חייבת לעשות?

כדי למנוע את המשך פליטות גזי החממה לאטמוספירה, ובראשם הפחמן הדו חמצני, על המדינות, ובהן מדינת ישראל, לשנות לחלוטין את תמהיל מקורות האנרגיה שלהן ולעבור משימוש בדלקים מחצביים: סולר, דלק וגז (כן, גם גז טבעי הוא גז מחצבי מזהם) לאנרגיה מתחדשת. כבר כיום עומד בפני מקבלי ההחלטות סל מוצרים מתחום האנרגיות מתחדשות שמסוגל להחליף את רוב יצור הדלקים המחצביים:  אנרגית רוח, אנרגית שמש, אנרגיה שאובה, אנרגיה הידרואלקטרית ואפילו אנרגיה מגלי הים. חלק מהאמצעים נמצאים עדין בשלבי בחינה, אך אחרים, כגון אנרגית שמש ורוח, נפוצות מאוד במדינות רבות. ואכן, חלק ממדינות האיחוד האירופי קבעו יעד של 0%  לפליטות גזי חממה עד 2050. אצלנו היעד שאפתני הרבה, הרבה פחות ועומד על 10%  אנרגיה מתחדשת עד 2020 ו- 17% בלבד, עד 2030. תוספת של 7% בעשור בלבד. יעד נמוך ומגוחך בהשוואה לגודל האסון הממשמש ובא!

אסור לשכוח, אנחנו מדינה ברוכת שמש, ואין ספק שניתן היה להציב יעד שאפתני הרבה יותר. אין מנוס מהמחשבה לפיה היעד הצנוע הוא תוצאה של העדפה ברורה של "אופוריית הגז" שפקדה את מקבלי ההחלטות בארץ, בעקבות גילוי מאגרי הגז בים התיכון. וכך, בעוד שמדינות רבות באירופה מנסות להיגמל משימוש באנרגיה מזהמת ולעבור לאנרגיה נקיה ומתחדשת, אצלנו דבקים בזיהום.

היעד באירופה

0% פליטות מאנרגיה עד 2050

היעד בישראל

17% אנרגיה מתחדשת עד 2030

מה בתחום המים?

המדינה אמנם הקימה מתקני התפלה, שמספקים כ-70% מהצריכה הביתית ובכך הקדימה מדינות רבות, ביניהן ארה"ב. אך יחד עם זאת אסור להזניח את יתר מקורות המים – מי התהום, הנמצאים תחת איום ואין לזנוח בשום אופן את החסכון במים ואת ניהול הביקושים, באמצעותו ניתן יהיה לחסוך הקמת מתקן התפלה אחד לפחות. אסור לשכוח, מתקן התפלה הוא צרכן אנרגיה עצום. 

מה אנחנו יכולים לעשות?

אמנם יצור האנרגיה והרגולציה בתחום בתחום הפליטות, הם באחריות המדינה, אך גם האזרחים יכולים לתרום את חלקם במלחמה בהתחממות. מהלכים אלה יתרמו לא רק לסביבה ולאיכות החיים של כולנו, אלא גם לכיס הפרטי.

סעו בתחבורה ציבורית

המכונית הפרטית נחשבת לאחד ממזהמי הסביבה הגדולים ביותר. השאירו אותה בבית. סעו בתחבורה ציבורית, רכבו על אופניים, או לכו ברגל

אכלו פחות מזון מהחי

כדי לייצר 1 קג' של בשר יש צורך בכמויות אדירות של אנרגיה ושל מים. צמצמום צריכת הבשר מועילה לסביבה ולבריאות, ומונעת מחלות

אל תרכשו מוצרים מיותרים

אל תקנו מוצרים שאין בהם צורך. היצור שלהם צורך אנרגיה רבה. הפיכתם המהירה לפסולת מזהמת את הסביבה וגורמת לפליטות מיותרות

צמצמו בנסיעות

חברות הלוקוסט מפתות להרבות בנסיעות לחו"ל. אתם לא חייבים להתפתות. את הנופש שלכם עשו קרוב לבית וצמצמו בטיסות

צמצמו שימוש בחד פעמי

הפלסטיק החד פעמי הוא מאויבי הסביבה הגרועים ביותר. לאחר שימוש קצר הוא מושלך לפח או לטבע וגורם לנזקים קשים

מחזרו, הפחיתו ועשו שימוש חוזר

האריכו את משך השימוש במוצרים. אם החלטתם לוותר על מוצר, תנו אותו למישהו אחר ואל תתבישו לקנות מיד שנייה