חוק ההסדרים

סעיפים רבים בחוק ההסדרים 2022-2021 מאיימים על הסביבה והבריאות. "צלול" ושאר הארגונים מתנגדים לסעיפים אלה ובמיוחד לסעיף הקמת רשות אסדרה (רגולציה) ארצית, שבמסווה של רצון להקל על הבירוקרטיה לעסקים, מחליש את כוחן של התקנות הבריאותיות והסביבתיות ואת המאסדרים (רגולטורים) שאחראים על התקנת התקנות  ואכיפתן. 25 עמותות סביבתיות בתחומים שונים חתמו על מודעה שפורסמה בתקשורת, שיזמה ומימנה עמותת צלול, ובה דרישה חד משמעית להוציא את רפורמת רשות הרגולציה מחוק ההסדרים. פעילות משותפת זו היא הוכחה לחוסנה ונחישותה של התנועה הסביבתית שעומדת, יחד עם הציבור, בפני החוק שבה להפקיע את זכויות הציבור אל מול האינטרסים של המזהמים.

מחליש את המשרד להגנת הסביבה

עמותת צלול שותפה לרצון הממשלה לעודד את התעשייה והעסקים והקמת תשתיות התורמות לסביבה, להבטיח ישראל חזקה ומקיימת, לייצר מקומות עבודה ולהחזיר את התקווה והאופטימיות לציבור. דווקא משום כך, אין לשים שיקולים כלכליים קצרי מועד בפני טובת האדם ובריאותו. העומס הכבד על מערכת הבריאות ובתי החולים, העול הפיננסי הכבד כשעלויות רפואיות מכבידות על כיסן של משפחות החולים, יגברו עם הפחתת האסדרה בתחומי הבריאות, הבטיחות והסביבה. הצעת חוק זו עלולה להחזיר את הגנת הסביבה ובריאות הציבור שנים לאחור.

בעידן של משבר אקלים, כאשר ממשלות בעולם פועלות להבטחת צמיחה ירוקה ומקיימת מתוך הנזקים החמורים שגרמה הקורונה, על ישראל לשאוף לעמוד בחזית החדשנות, לחזק את המשרד להגנת הסביבה במקום להחלישו, לחזק את האכיפה ולהבטיח פתרונות ברי קיימא, במקום להגביר את משברי האקלים והזיהום. עם זאת, רוב השינויים המוצעים בפרק זה נועדו לעקוף החלטות מאסדרים מקצועיים לטובת העסקים ותעשיינים, תוך פגיעה במשרדי ממשלה ורשויות המגינים על בריאות הציבור והסביבה ועל בטיחות.

הקמת רשות אסדרה ארצית, והמנגנון המוצע של פינג-פונג בין החלטות המאסדר המקצועי לבין רשות האסדרה ולבסוף גם לוועדת שרים לרגולציה, יוצר עוד שתי שכבות של עול ועיכוב בירוקרטי בעבודת הממשלה. הציבור הכללי, השלטון המקומי, ונציגי החברה האזרחית מודרים מהליכים אלו, למרות ששינויים בהחלטות המאסדר המקצועי עלולים עתידים לפגוע בציבור, בבריאותו ובאיכות חייו.  הקמת רשות האסדרה לייעול הליכי רגולציה – לא אמורה להחליש את הפקידות המקצועיהממשלה והרשויות המגינים על בריאות הציבור והסביבה. עמותת צלול מתתנגדת בכל תוקף לכוונה לסרס את סמכויות ההמומנים על התרי פליטה, היתרי רעלים, והוועדה למתן היתרי הזרמה לים, או דרישה להכנת תכנית חירום מפעלית (להערכות לטיפול בזיהום ים).

תוכנית המטרו - פוגעת בתכנון ובמשק המים - הוצאה מהחוק בעקבות התנגדות הארגונים

מטרת החוק היא להכריז על התוכנית להקמת המטרו כעל פרויקט תשתית לאומי. הצעה זו קובעת כי המימון להקמתו יגיע, בין השאר, מהיטלי השבחה, פיתוח ושיווק נדל"ן מעל לתחנות ולמתחמי התפעול ומפיתוח קרקעות בבעלות מדינה בסמוך לתחנות. על פי הצעה זו, המדינה תממן את מחצית הפרויקט והשאר יבוא ממיסים והיטלים.

קיים חשש שבלהט הפיתוח והרצון להרוויח עוד ועוד רווחים, במטרה לצמצם את הוצאות המדינה התכנון של הפרויקט יצור עומס תשתיתי רב שיפגע בציבור ובסביבה, יביא לעקירת עוד ועוד עצים ולפגיעה בציבור ובבריאותו.

בנוסף, עמותת צלול מבקשת להתריע כי שהצעת החוק פוגעת פגיעה אנושה בסביבה, בנחלים, בים ובקידוחי מי השתייה באקוויפר ההר המערבי.

כדי למנוע פגיעה זו דורשת עמותת צלול לאשר את הפרויקט במסגרת הליכי התכנון הרגילים ולהביא את הבקשות להזרמת מים לנחלים ולים בפני הוועדות כיום מתוקף החוק – הוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל והוועדה למתן היתרי הזרמה לים, ולא לייצר קיצורי דרך שיפגעו בסביבה, בציבור ובמשאביו. את הבקשה לסגור או להעתיק בארות מי שתייה יש להביא גם כן בפני הוועדות המקצועיות המוסכמות.

  1. הצעת החוק מטילה על מנהל רשות המים להקים ועדת מים וביוב הכוללת נציגים של משרדי ממשלה, ללא נציג ציבור, שתפקידו יהיה ללוות ולקדם את כלל ההיבטים הנוגעים למים בפרויקט המטרו. צוות זה יבוא במקום הוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל והוועדה למתן היתרי הזרמה לים, אליהן מוגשות כיום בקשות להזרים מים וקולחים לנחלים ולים. זהו מהלך מסוכן העוקף את הליכי האישור המקובלים ועלול לגרום לזיהום מי התהום הנחלים והים. אי-שיתוף של נציג ציבור הוא מהלך לא דמוקרטי הפוגע בזכות הציבור להשפיע על משאביו.
  2. סעיפים 73-74 קובעים שגיבוש ההתייחסות בידי ועדת המים והביוב ייעשה בשים לב לאינטרס הלאומי בקידום והגשת פרויקט המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים, ככל הניתן. ועדת המים וביוב תתכנס בתוך 14 ימים ממועד קבלת פניית החברה המבצעת ותתבקש להשיב בתוך 14 יום. אם החברה המבצעת תידרש לבצע השלמות נוספות, תיתן ועדת המים והביוב את התייחסותה בתוך שבעה ימים מהעברת ההשלמות על ידי החברה המבצעת. בתום התקופה האמורה יראו את חובת ההתייעצות כאילו קוימה. מדובר בסד זמנים לא סביר שתוצאתו החלטות שיתקבלו בחיפזון תוך פגיעה בסביבה.
  3. סעיף 75 מטיל על מנהל רשות המים לבחון סף מקל להחדרת מים שנשאבו אגב ביצוע פרויקט המטרו ולסילוק מים למערכת השפכים לים, לנחלים ולתת הקרקע. סף מקל פרושו פגיעה קשה בנחלים ובים אליהם יוזרמו מים שעלולים להיות מזוהמים וסכנה לפגיעה בבריאות הציבור.
  4. רדיוסי מגן קידוחי מים – הצעת החוק פוגעת אנושות בקידוחי המים שפועלים כיום בתוואי המטרו. גם כאן מטילה הצעת החוק על ועדת המים והביוב להחליט בבקשות של החברה המבצעת את פרויקט המטרו בפרק זמן מזערי של 45 יום מהגשת הבקשה. באם ועדת המים וביוב לא תשיב בפרק זמן זה יראו בכך כאילו אישרה את הבקשה לרבות את תוכנית מניעת הזיהום. באם ועדת המים תסרב לבקשה היא תובא בפני מנהל רשות המים בתוך 15 יום. באם הוועדה תסרב לבקשה היא תובא בפני המועצה המאסדרת (בה חברים יו"ר רשות המטרו, נציגי משרד התחבורה, האוצר, נציג הרשות המטרופולינית, נציג ממשלה מתחלף שימנה השר הרלוונטי לנושא ונציג ציבור שימנה שר האוצר) והיא תהיה מוסמכת, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים ונציג משרד הבריאות, להורות על איטום קידוח המים או העתקתו.

משמעות הדבר היא, שאנשים שאין להם שום מושג בנושא מים ובארות יוכלו להורות על איטום קידוח או העתקתו – החלטה שאין מקצועית ממנה.

חוק המטרו, למרות חשיבותו הרבה, עלול לגרום לזיהום קשה של מי התהום, הנחלים והים ועלול להוביל לאובדן של קידוחים רבים באזור שפלת יהודה וראש העין, אזור שהוא שדה ההפקה העיקרי של אקוויפר ההר המערבי. סעיפי החוק ההסדרים מעניקים כוח כמעט בלתי מוגבל בידי הגוף המבצע, עד כדי ביטול הליכי רגולציה חשובים ויכולת לדרוס תשתיות מים שהן חיוניות ביותר. לא יעלה על הדעת שקידום תשתית לאומית אחת, חשובה ככל שתהיה, תבוא על חשבון תשתיות לאומיות חיוניות וקריטיות אחרות: מים, נחלים, הים והסביבה כולה. את פרויקט המטרו יש לאשר בהליכי התכנון הרגילים ולמנוע בכייה לדורות.

תיקון חוק רישוי עסקים - שינוי בלתי סביר

התיקון לחוק רישוי עסקים בחבילת חוק ההסדרים ייפגע בבריאותנו, באיכות הסביבה, וייפגע בתקנות והוראות בטיחות שומרות חיים. הצעת החוק לקחת סמכויות מהמשרדים נותני האישור בינהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות הכבאות ומעבירים את הסמכות לקביעת תנאים מקצועיים לועדה, שאינה מקצועית בתחום המאוסדר. וועדה אשר תבחן כל רגולציה בהיבט הנטל הרגולטורי על בעל העסק. 

סעיף 1(ב) בההצעה מעביר סמכויות קביעת רגולציה נוספות לידי רשות הרגולציה, שכאמור מיועד להיות גוף העוסק בבקרה וייעוץ לייעול הליכי האסדרה, אך אין לה מומחיות מקצועית בתחומי האסדרה. לכן, אין להעביר את הסמכות לאשר מפרטים אחידים לידי רשות הרגולציה. על פי הצעת חוק זו נלקחת מהמשרדים המאסדרים הסמכות לאסדרה, ונשארת האחריות לטיפול בכשלים באסדרה. בעוד רשות האסדרה הארצית מקבלת סמכות ללא אחריות

הגדרת תפקידי רשות האסדרה והרכבה מעלה את החשש שאנטרס כלכלי צר של בעלי העסקים יגבר על האינטרס הציבורי. העלויות המצטברות של פגיעה בבריאות הציבור (בתחלואה בימי אשפוז אבדן ימי עבודה), ובפגיעה במשאבי הטבע (זיהום ים, קרקע, מי תהום, נחלים וחופים; ופגיעה במגון הביולוגי) איננה משוקללת מספיק בשיקולי עלות – תועלת בוועדה המוצעת.

כמו כן הצעת החוק מציעה שינוי בלתי סביר במועד כניסת הינוי המבוקש בתנאי הרשיון, היום ככל שחל שינוי בדרישה מקצועית במפרט, הוא נכנס לתוקף לעסק בודד תוך 3 שנים או בתום תקופת הרישיון הקיים – המוקדם מבינהם. על פי ההחלטה החדשה השינוי יכנס לתוקף תוך 3 שנים או בתום תקופת הרישיון המאוחר מבינהם. משמעות הדבר שיהיו עסקים שהשינוי נדרש בתנאים המקצועיים יכנס לתוקף ביחס אליהם בתום 10 שנה או יותר.

עמותת "צלול" ממליצה להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים לבחון את הצורך בה בוועדת פנים וסביבה.

חקלאות: פתיחת השוק לתחרות תגרום להרס הענף ולעלייה בזיהום

האוצר ומשרד החקלאות מקדמים תוכנית להפחתת מכסים רוחבית על פירות, ירקות וביצים, במטרה לפתוח את השוק לייבוא. לטענת החקלאים פתיחת השוק לייבוא ללא מכס תפגע בחקלאות בישראל ותהפוך את היצור המקומי ללא כדאי. החשש המרכזי מצמצום החקלאות הוא יצירת עודפי קולחים המשמשים כיום להשקייה חקלאית. כבר כיום מייצר משק הקולחים עודפים של כ-90 מיליון מ"ק קולחים בשנה, הזורמים לנחלים ולים. צמצום החקלאות תגרום לעלייה בכמות ולהגברת הזיהום. בנוסף, החקלאות בנוסף להיותה ספק מזון, היא משמשת כקולטת פסולות, מקטינה את כמות הנגר ומייצרת תועלות סביבתיות ונופיות רבות. נטישתה תגרום לכך שמדינות ישראל תהפוך לרצף של בטון ושממה אורבנית.