נחלים

נחל קישון
הקרקעית נוקתה, אך לנחל מוזרמים עדין קולחים מהתעשייה הפטרוכימית הפועלת לאורכו
הירדן הדרומי
במקום שפכים זורמים בו עדין קולחים. הגיע הזמן להשיב לנחל מים טבעיים
נחל הירקון
זורמים בו קולחים מכל ישובי האזור. הגיע הזמן להשיב לו מי מקור נקיים
Click Here
נחל חרוד
פלט ברכות הדגים מונע את שיקומו
  • בשנים האחרונות אנו עדים לראשיתו של שיפור במצבם של נחלי הארץ, שהושג בעקבות הקמתם של מכונים לטיהור שפכים (מט"ש) בעלות של למעלה משבעה מיליארד שקל, שנועדו להשיב את השפכים להשקיה חקלאית, אך גם בעקבות העלייה במודעות לתוצאות השליליות שגורם זיהום הנחלים לנוף, לסביבה ולציבור.
  • סיבה נוספת לשיפור היא הבנה מצד המתכננים בדבר חשיבותם של הנחלים כציר מרכזי לתכנון שטחים עירוניים תוך שאיפה להפוך אותם לציר המרכזי של הפעילות העירונית.
  • למרות כל אלה מצב הנחלים ממשיך להיות עגום:

הזיהום נמשך - כ-1,000 תקלות בשנה

  • כל נחלי הארץ, הנשפכים לים התיכון ולים המלח, ממשיכים לסבול מזיהום.
  • בנחל אלכסנדר זורמים שפכים מתחום הרשות הפלשתינית, בעיקר מהערים שכם וטול כרם.
  • בירקון זורמים קולחים בעקבות עיכובים בהקמת מט"ש דרום השרון. גם אחרי הקמת המט"ש ימשיכו לזרום לנחל קולחים בשל היעדר כושר איגום.
  • בנחל שורק זורמים קולחי שפד"ן ומזרימים נוספים.
  • עיריית ירושלים מזרימה שפכים לנחל הקדרון, המגיעים עד לים המלח, ומזהמים שטחים נרחבים ובהם אתרים היסטוריים ואתרי מורשת. 
  • על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בכל יום בשנה מתרחשות מספר תקלות (כ-1,000 בשנה) במכוני טיהור, בתחנות שאיבה ובקוי הולכה, שרק בחלקן מדווחות. אי-תיקון התקלות וזרימת ביוב וקולחים בנחלים מוריד לטמיון השקעה של מיליארדים.

זיהום מברכות דגים

  • לאורך נחלי הארץ ובהם נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל קישון, נחל נעמן, נחל חדרה ונחל תנינים פועלות כ-40 בריכות דגים, המזרימות לנחלים פלט המזוהם בהפרשות דגים, חומרי הזנה ותרופות. פלט זה גורם לזיהום הנחלים ואינו מאפשר את שיקומם. 
  • עמותת צלול מקדמת מזה כשש שנים רפורמה בענף, שתאפשר להזרים לנחלים פלט במשך שלושה חודשים בשנה בלבד, וגם אז ברמת טיהור המתאימה להזרמה לנחל (בהתאם לתקנות ענבר). עלות הרפורמה, כ-110 מיליון שקל לכלל הבריכות.
  • משרד האוצר הודיע שיסכים להשתתף ב-70% מעלות הרפורמה, אך היא אינה מיושמת, בין השאר, בשל אי אישור התקנות להזרמת הפלט על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה ואי דרישת המשרד להגנת הסביבה לאשרן והשאלה הכלכלית הגדולה המרחפת מעל לענף, שנמצא על סף הרווחיות. יחד עם זאת חשוב לציין, שבעלי המדגים מודעים לפוטנציאל של הרפורמה ונערכים לאמץ את עקרונותיה.

המעיינות תפוסים

  • רוב נחלי הארץ סובלים מהזנחה וממיעוט מים, שהם תוצאה של הורדת מפלס מי התהום ותפיסת המעיינות על-ידי חברת מקורות ועל-ידי מפיקים פרטיים. תפיסה זו מתבצעת באמצעות בניית משאבות על פי המעיין, המונעות את נביעת המים וגורמות להתייבשות הנחל.
  • הנזק שנגרם לנחלים בעקבות הפסקת הזרמת המים הוא עצום, והוא כולל התייבשות בתי גידול לחים, שהיו חלק מנוף הארץ, הכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים והשתלטות מינים פולשים. מהנתונים עולה, כי למעלה ממחצית סוגי הצמחים ובעלי החיים שהתגוררו בנחלי הארץ נעלמו כתוצאה מהתייבשות הנחלים ובתי הגידול הלחים וכתוצאה מזיהום.
  • לאחרונה, בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, אך גם בעקבות הכרה מצד רשות המים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, הוחל בתכנון תוכניות להשבת המים לנחלים באמצעות הסרת איחוז המעיינות והמרת המים בקולחים. למרבה הצער, תכנון התוכניות ויישומן מתנהלים לפי-שעה בעצלתיים, ורק מעינות מועטים, אם בכלל, שוחררו, ביניהם מעינות נחל הגעתון, עין יזרעאל, נחל ציפורי ועוד.
  • ב-2018 החליטה הממשלה להקציב כ-700 מיליון שקל לשיקום שבעה נחלים ולהשבת מים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהתוכניות ייושמו. 

מחסור במאגרים

  • מאז 2010 פסקה כמעט לחלוטין בניית מאגרי הקולחים ברחבי הארץ. 
  • הסיבה לכך היא החלטת האוצר לממן אך ורק מאגרים אזוריים וזאת בניגוד לשנים עברו, שבהן האוצר היה מוכן לממן גם הקמת מאגרים מקומיים. 
  • התוצאה מכך היא עודפי קולחים, שבתקופת החורף זורמים לנחלים וגורמים לזיהומם. הדברים אמורים במיוחד בנחל שורק אליו מוזרמים קולחים ממט"ש שורק, מט"ש בית שמש וכן קולחי השפד"ן.

לכתבה שפורסמה במים והשקייה בנושא עודפי הקולחים.

מי אחראי?

  • על הנחלים חלים חוקים שונים (חוק המים, חוק הניקיון, חוק הביוב, חוק הניקוז פקודת העיריות ועוד ועוד).
  • סמכויות הניהול מפוזרות בין רשויות שונות: עיריות, מועצות האזוריות, משרדי הממשלה (משרד האנרגיה והמים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, רשות המים ועוד), גופים שלהם צרכים שונים, אינטרסים שונים והשקפת עולם שונה באשר לתפקיד הנחל. עובדה המקשה מאוד על תכנון, על אכיפת החוק ועל שיקום הנחלים. 

להוציא את כל הזיהום מהנחלים

 יש להפסיק את הזרמת השפכים והקולחים, למנוע הזרמת פלט בריכות, להגיע להסדר עם הפלשתינים לגבי האחריות לזיהום ולהגביר את האכיפה על המזהמים.

להימנע מהזרמת קולחים לנחלים 

יש להזרים לנחלים מי מקור בלבד ישירות מהמעיין ולהימנע מהזרמת קולחים. הדברים אמורים גם באשר לירקון, ששיקומו מבוסס על קולחים מטופלים.

לשחרר את כל המעיינות האחוזים

כיום רוב המעינות תפוסים על-ידי חברת מקורות ועל-ידי מפיקים פרטיים. יש להמיר את המים בקולחים ולאפשר בנחלים זרימה טבעית.

להשיב את צורתם המקורית

אין להטמין נחלים, אין לפגוע בשפך, יש לשמור על מעבר חופשי לכל אורך הנחל, לשמור על פשטי ההצפה, על רוחב רצועת ההשפעה ועל גדות הנחלים. 

לאמץ שיטת ניהול אגנית 

יש לראות את הנחל כמכלול: מים, צמחיה, בעלי-חיים, נגר, פשט הצפה, סחף, נפתולים ועוד. ללא קשר לשיוך מוניציפלי של הנחל והחלוקה בין הרשויות השונות.

להקים  אתרי מפלט

תפקידם  לשמור על החי והצומח בנחלים גם בעיתות מצוקה של זיהום והתייבשות. אתרים אלה יהנו מהגנה מפני זיהומים ומאספקת מים נקיים גם בעת מחסור חמור.

כתבה במגזין "מים והשקייה" על מצבם העגום של נחלי הארץ. עד להקמת המדינה, זרמו בנחלי הארץ מים נקיים. שאיבה מאסיבית מהמעיינות והזרמת ביוב לאפיקים היבשים, הפכו את הנחלים למובלי שפכים מסריחים ומזוהמים. בעקבות לחץ ציבורי התקבלו מספר החלטות ממשלה להחזרת המים לטבע, אך אלו לא מומשו במלואן וחלק ניכר מהנחלים עדיין סובל מזיהום שפכים המסכל את מאמצי שיקומם ופוגע ברווחת הציבור

חדשות