הרפורמה בענף המדגה

  • לאורך נחל חרוד, נחל תנינים ובמקומות נוספים, פועלות 45 בריכות דגים התופסות שטח של כ-29 אלף דונם. בנפח כולל של כ-90 מיליון מ"ק מים.
  • הברכות  מייצרות כ-18 אלף טון דגים בשנה ומעסיקות כ-350 עובדי מדגה ועוד כ-1,500 עובדי שירותים, ביניהם נהגים, משגיחי כשרות ועוד.
  • מקורות המים העיקריים של הבריכות הם מים ברמות מליחות שונות, נביעות, קידוחים ומי שיטפונות.
  • בתום תהליך הייצור, חלק מהפלט, בעיקר זה המתאפיין במליחות גבוהה, מוזרם לנחלים.
  • הפלט  מכיל  שאריות חומרי הזנה, הפרשות דגים, תרופות, כימיקלים, חומרים אנאורגניים, חנקן, זרחן וכמות גבוהה של מוצקים מרחפים. חומרים אלה פוגעים במערכות הצומח ובמערכות החי בנחלים, גורמים להם לנזקים ומחבלים בשיקומם.
  • במשך שנים רבות ניסה המשרד להגנת הסביבה לאכוף תקנות על הזרמת פלט בריכות דגים לנחלים, ללא הצלחה, בעיקר בשל התנגדות משרד החקלאות והמגדלים הטוענים, גם כיום, שהתקנות יפגעו ברווחיות הענף שכבר כיום סובל מרווחיות נמוכה כתוצאה מתחרות.

פעילות "צלול"

ינואר 2010  עמותת "צלול" דרשהמועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להטיל על ענף המדגה תקנות שימנעו את הזרמת הפלט המזוהם לנחלים. באותה הזדמנות קראה לכל הגורמים לשתף פעולה ולחולל בענף רפורמה שתהפוך את הגידול ליעיל יותר. במקביל, הזמינה "צלול"  עבודה  – עבודה "מי פלט ברכות הדגים – סקירה ובחינה כלכלית ראשונית" שמטרתה לכמת את עלות הרפורמה, מתוך כוונה שרפורמה כזו אפשרית. את העבודה הכין עבור "צלול" הכלכלן אסף עפר מ"צנובר עובד גובי, קבוצת תכנון בע"מ".

מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל, וכי היא עלולה לייקר את מחיר דגי המאכל בכ-10-15 שקל לק"ג דגים בשער המשק, עובדה שתחייב את הממשלה לסייע לרפורמה. יש לציין, שהעובדה שענף בריכות הדגים בארץ חייב לעבור שינוי להפיכתו לידידותי לנחלים, הוסכמה על ידי כל הגופים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים. עוד קובעת העבודה, שהעלות השוטפת של הטיפול במי הברכות, צפויה להיות כ-0.1 שקל למ"ק. יחד עם זאת מדגישה העבודה, שהרפורמה תביא איתה גם התייעלות בתפעול המדגה ולחסכון של 25% בצריכת המים. התייעלות זו תקטין את העלות השוטפת לטיפול בברכות ל-0.3 שקל למ"ק מים.

ב-2011 חתם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על תקנות המדגה ואלה הובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. במהלך הדיון בוועדה, ובניגוד לכל ההסכמות שנקבעו, התנגדו נציגי משרד החקלאות והדייגים לרפורמה בטענה שהיא תפגע ברווחיות המדגה. במהלך ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה ביולי 2012,  קיבל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, את טענות המגדלים, אך במקביל קרא למשרד החקלאות ולמשרד להגנת הסביבה לשכנע את האוצר לתמוך ברפורמה. לדעת "צלול" באם התקנות לא יאושרו, לא יהיה מנוס מלדרוש מהמשרד להגנת הסביבה לכפות את יישם התקנות במסגרת רישיונות העסק של המדגים.

באוגוסט 2016 חתמו האוצר וארגון מגדלי הדגים, בראשות גרשון פלד ויוסי יעיש, על הסכם עם האוצר, לפיו במסגרת הורדת המכסים, ישתתף האוצר במימון הרפורמה. לדברי יעיש, הארגון ימנה פרויקטור שתפקידו לעבור בין המשקים ולקדם את תוכניות הרפורמה. בנוסף, מוטל על המשרד להגנת הסביבה לאשר את התקנות ולפקח על יישומן.  אין ספק, שמדובר בניצחון גדול לעמותת צלול שהיתה זו שיזמה ודחפה את רעיון הרפורמה.

יש לציין, שלמרות הקצאת הכסף, הרפורמה אינה מיושמת במלואה וזאת בשל טענות המגדלים בדבר אי רווחיות הענף והספקות באשר להמשך קיומו. הדברים אמורים במיוחד בעקבות תיקון 27, שגרם לעליה במחיר המים לחקלאות.-

העבודה: מי פלט ברכות דגים - סקירה ובחינה כלכלית ראשונית

מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל

על המשרד להגנת הסביבה לאשר את התקנות ללא דיחוי ולהתחיל לאכוף אותן על המגדלים.

על משרד החקלאות להסדיר את הענף ולדרוש מהחקלאים ליישם את הרפורמה באופן דחוף.