נחלים חוצי גבולות

נחל קדרון
נחל אלכסנדר
נחל הירקון

נחל אלכסנדר סובל מזרימת שפכים מטול כרם ומשכם

המועצה האזורית עמק חפר הקימה לפני למעלה מ-20 שנה מתקן תפיסה "זמני" לטיפול בשפכי טול כרם ושכם, תוך הבטחה להקים מט"ש גדול, שיצליח להתמודד גם עם עקר (תוצר לוואי של תעשיית השמן) המגיע  ב"הפתעה" בכל סתיו. נדמה שאין צורך לומר, שהמט"ש טרם הוקם עד היום, ורק לאחרונה, בעקבות פסיקת בג"ץ, הוא נמצא בראשית תכנון. בינתיים השפכים זורים לאורך הנחל ולים.

הירקון מזוהם משפכי התנחלויות ומשפכי קלקיליה

נחל הירקון סובל מהזרמת שפכים שמגיעים שבתוך הקו הירוק. ביניהם ישובי דרום שרון מזרחי, אך גםמשפכי  קלקליה וחבלה, הזורמים לנחל סיר ומשם לירקון.לכן למרות ההשקעה של מיליונים בהקמת מט"ש דרום שרון מזרחי, הנחל ימשיך לסבול מזיהום בשפכים.

נחל קדרון - בירת ישראל מזהמת נחל הזורם בשטח פלשתיני

כידוע, כרבע משפכי ירושלים, בירת ישראל, כ-11 מיליון מ"ק בשנה, זורמים לנחל, שהוא אחד מאתרי המורשת החשובים בעולם. ב-2014 אישרה הוועדה המחוזית ירושלים תוכנית מודולרית לטפול בשפכים, שבמרכזה העברתם מערבה לטיפול במט"ש שורק. אלא שרשות המים החליטה לבטלה, תוך הבטחה שבעקבות שיתוף פעולה עם הגורמים הפלשתינים יושג הסדר לטיפול בקולחים, והם יועברו להשקיה חקלאית לבקעת הירדן וליריחו. לפי שעה, ההסכם טרם הושג והשפכים ממשיכים לזרום בנחל כמקודם. עמותת צלול והחברה להגנת הטבע הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחזור לתוכנית המקורית, כאשר המדינה ממשיכה לדחות את תגובותיה לבג"ץ פעם אחר פעם.

אלה הן רק שלוש דוגמאות עגומות לאופן שבו חוסר הסכמה בין הצדדים, אך גם סירוב לקבל אחריות מצד המדינה, גורמים לזיהום הסביבה, להרס הטבע, לפגיעה במגוון הביולוגי ולסיכון חמור לבריאות הציבור.

על הממשלה  למצוא פתרונות הלוקחים בחשבון את המציאות הפוליטית הסבוכה, שכנראה לא תגיע לפתרון במהרה, להפסיק להסתתר מאחורי תירוצים ולמצוא פתרון באמצעות קליטת השפכים בתוך הקו הירוק וטיפול בהם.

הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים את העובדה שנחלים אינם מכירים בגבולות, הם זורמים למקום הנמוך ביותר, וכי הזרמת שפכים אליהם פוגעת בטבע, בנוף, במגוון הביולוגי ובאיכות חייהם ובריאותם של כל הצדדים משני עברי הקו הירוק.

חדשות

"צלול" בכנס שמירת סביבה ביו"ש: "שמורה אינה מסוגלת להתקיים באזור מזוהם"

במהלך כנס איכות סביבה ושמירת טבע חוצי גבולות, שנערך באוניברסיטה העברית, הר הצופים, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יולי 2018 תובא לאישור הממשלה הצעת מחליטים להקצאת מיליארד שקל לטיפול בבעיות סביבה ביהודה ושומרון. בין הנושאים שיטופלו, הפסקת הזרמת שפכים לנחלים מישובים יהודים וערבים, טיפול בפסולת ביתית (שהטיפול העיקרי בה מתמקד בשריפתה, מניעת שריפת פסולת אלקטרונית, מניעת הברחת פסולת בניין, פיקוח על תעשיות מזהמות,  מניעת זיהום אוויר ממפעלים יהודים ופלשתינים וצמצום מספר המחצבות הבלתי חוקיות הנפתחות ללא אישור ואינן מטופלות. לדברי סמנכ"ל

המשך קריאה >

נחל קדרון

זרימה בנחלמתקן התפיסה בהורקניההגבבה נתפסת ומושלכת לסביבהמפל שפכים בנחל תעודת זהות אורך: 34 קמ' מקור: מזרח ירושלים. שפך: ים המלח, בסמוך לישוב אבנת. שפיעות בעבר: נחל שטפוני. אין מקור מים. שפיעות כיום:  בנחל זורם ביוב. מקורות הזיהום: ירושלים (כל השכונות שממזרח לקו פרשת המים), ואדי ג'וז, בית לחם וישובים נוספים. כמות השפכים בנחל: 11 מיליון מ"ק בשנה. (כרבע מהכמות שמייצרת ירושלים המונה כ-800 אלף איש). כמות התושבים באגן: 200 אלף. אוכלוסיית ירושלים, אוכלוסיה עירונית וכפרית (שטחי A ו-B), בדואים, נזירים, מתנחלים (מועצה אזורית

המשך קריאה >

דו"ח מבקר המדינה 2017 – טיפול המדינה בנחלים חוצי גבולות – כשלון אקולוגי

דו"ח מבקר המדינה 2017 הסכים עם מה ש"צלול" טוענת זמן רב – על המדינה לקחת אחריות מיידית על נחלים חוצי גבולות ובראשם נחל קדרון, אליו זורמים שליש משפכי ירושלים, ועל נחל אלכסנדר אליו זורמים שפכי שכם וג'נין, המזהמים את הנחל ואת הים התיכון. זאת בנוסף, כמובן, לזיהום הזורם ביתר הנחלים ממחנות צבא ומהתנחלויות. לדעת "צלול", העובדה שהמדינה מתנערת מטיפולה בנחלים אלה היא שערורייה. במקרה של נחל קדרון השפכים גורמים להרס של אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית ולסבל רב לאוכלוסיות הגרות

המשך קריאה >