משק המים

מיליארד מ"ק. כמות המים החסרים בעקבות 5 שנות בצורת והניהול הכושל של משק המים

בצורת חמישית מעמידה את משק המים ואת הציבור בפני מצב המסכן את מקורות המים עד כדי איום במחסור במים לשתייה, לחקלאות ויוצר איום מוחשי על הנחלים והטבע.

על פי נתוני השירות ההדרולוגי, בעשורים האחרונים קיימת מגמה מובהקת של הפחתה בכמויות המשקעים באגנים הצפוניים המתבטאת בירידה בשפיעה ובזרימה של מקורות המים הטבעיים ועליה בתדירות ובעומק הבצורת, כאשר השינויים הנצפים מהירים וחריפים יותר מאשר נחזו בעבר. 

על פי הנתונים המבוססים על 20 מודלים שונים, כמות המשקעים צפויה לקטון ב-3%-8% בתקפוה של 2020-2050 ביחס לתקופהשל 1979-2005, כאשר עיקר הפחיתה תהיה באגנים הצפוניים ובאזורי ההר. נפחי המילוי החוזר באגנים הצפוניים תקטן בין 11%-19%. שינוי של 5% בכמות המשקעים השנתית תגרום לשינוי גדול הרבה יותר בנפחי המילוי החוזר.

 

 

מתוך דו"ח המבקר:

דו"ח מבקר המדינה 69א' מאוקטובר 2018 קבע, כי רשות המים הזניחה את משק המים והביאה אותו לכלל משבר העלול לגרום לכך שלא יהיו מים בברזים. לדעת המבקר, אין לרשות המים תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח, ושורה של החלטות שגויות הביאו לגירעון של מיליאד מ"ק במקורות המים הטבעיים. משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך. ניהולו הלקוי בעבר אף הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות,  ועדת ביין, שמסקנותיה עוגנו בהחלטת ממשלה מאוקטובר 2010. ממצאי דו"ח המבקר העלו, כי רשות המים לא יישמה את החלטת הממשלה ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים. רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של "הליכה על הסף", שהתבטאה בהתרת הרסן מייד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור. כדי להתמודד עם האתגרים השונים במשק, על רשות המים, המופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה, לנקוט מדיניות תכנון בת קַיָימה שתאפשר אספקת מים באיכות, באמינות ובזמינות הנדרשות מחד גיסא, ותשמר את מלאי המים הטבעיים כמשאב חיוני של המדינה מאידך גיסא. ככל שרשות המים תקדים לנקוט את הצעדים הדרושים כן ייטב.

רשות המים אחראית גם לאסדרתם של איגודי ערים לביוב ולפיקוח עליהם. ביקורת בנושא "היבטים בהתנהלות איגודי ערים לביוב, בפיקוח עליהם ובאסדרתם", העלתה כי נוכח פוטנציאל הזיהום הגדול שיש למתקני טיהור שפכים, על רשות המים להקפיד כי תכנונם של מתקנים אלה יכלול היערכות מראש למניעת זיהום הנגרם מפתרונות הקצה שהיא קובעת, וכי יובאו בחשבון מדיניות הממשלה, צפי הגידול באוכלוסייה, העלויות הגבוהות של מיזמים אלה וחשיבותם מהבחינה הלאומית והסביבתית. נוסף על כך, ממשלת ישראל שמה לה ליעד למצוא פתרון למשבר הדיור באמצעות הסרת חסמים המונעים פיתוח למגורים, כמו היעדר פתרון לטיהור השפכים. ממצאי הדוח מצביעים על כך כי העיכובים הניכרים שחלו בשדרוג ובהרחבה של המט"שים של כמה איגודי ערים לביוב תורמים לעיכוב תוכניות בנייה להקמת מאות יחידות דיור.

ההמלצות הוצגו בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בבצורת המתמשכת, בישיבת שדולת המים, בראשות ח"כ יעל פארן ובוועדה לביקורת המדינה.

להערכת "צלול", אימוץ ההמלצות יאפשר חיסכון של 300 מיליון מ"ק בשנה – כתפוקה של שלושה מתקני התפלה.

יעול השימוש

תכנון תוכניות

  • הפעלת כל מתקני ההתפלה בתפוקה מלאה. 
  • טיפול בבארות מזוהמות והפקת המים מהן. 
  • צמצום הדלף מהצינורות.
  • הקמת מאגרי קולחים ומניעת הזרמת המים לנחלים ולים.
  • עדכון ואישור תוכנית האב למשק המים על-פי תחזית מחמירה של שינוי האקלים.
  • תכנון תוכנית אב לחקלאות הלוקחת בחשבון את שינוי האקלים ואת המחסור במים.
  • תוספת תקציב ממשלתי למשק המים.

הגדלת ההיצע

טיפול במחיר

  • ניהול ארצי של משק הקולחים, שעומד להיות מקור חשוב. טיפול בקולחים לרמה של מי שתייה –  IDPR
  • ניצול הנגר העירוני והחדרתו לקרקע.
  • עידוד התקנת מתקנים לקליטת מי גגות.
  • הטלת תעריף גבוה  בעבור צריכה עודפת. (מעל 5.4 מ"ק לאדם לחודש).  
  • הקמת קרן אליה יועברו תקבולי הצריכה העודפת לעידוד חדשנות. 
  • הטלת קנסות בעבור השקייה בזבזנית.

הקמת מועצה ציבורית למים

קמפיינים לחסכון במים

הקמת מועצה הממומנת על-ידי המדינה, בה חברים נציגי ממשלה, נציגי מגזרים שונים ונציגי ציבור. המועצה תבצע מחקרים ותגיש דפי עמדה בנושאים השונים. 

  • חינוך לחסכון במים לא רק בעת משבר, אלא כדרך חיים מקיימת. 
  • הסברה וחינוך הציבור באמצעות מערכת החינוך והתקשורת לאורך כל ימות השנה.